הסיפורים כאן הם של אנשים שעברו תאונת דרכים שבעקבותיה הם סובלים מהפרעות שונות בתפקוד, בחיי הרגש וביחסים עם אנשים. הם פנו לטיפול פסיכולוגי מתוך הכאב והסבל הנפשי שנגרם להם ולבני המשפחה שלהם. הסיפורים הם אמיתיים אבל נעשו בהם שינויים לצורך הצגתם באתר תוך שמירה על פרטיות המטופלים.
*
דני הוא גבר בשנות הארבעים שהגיע לטיפול כחצי שנה לאחר תאונת דרכים קשה. מכונית פרטית התנגשה בו חזיתית במהירות 100 קמ"ש. נהגת המכונית השנייה נהרגה במקום. דני היה לכוד במכונית וחולץ לבי"ח. הוא שכב מספר ימים בבית החולים ומספר חודשים בבית. הוא נפגע פגיעות פיזיות רבות וממשיך לקבל טיפול רפואי.
בנוסף לסבל הגופני דני עצבני, נמצא בחוסר מנוחה מתמדת. יש לו תמונות חוזרות מרגע התאונה. השינה שלו מופרעת, יש לו נדודי שינה, סיוטים, חלומות חוזרים סביב התאונה. הוא מתעורר מבוהל ומזיע. הוא חולם מספר חלומות בהם הוא מבקר בבית הוריה של הנפגעת ויכול לתאר פרטים מלאים מהביקור, וגם חולם חלומות בהם הוריה מבקרים אצלו בבית. פרטי השיחה ביניהם בחלום ברורים לו. לכל אלה מתלווה פחד לנהוג. הוא חש הרבה רגשות אשמה לגבי התאונה עם מחשבות שאולי היה יכול למנוע את ההתנגשות.
*
שמעון הוא בחור בשנות השלושים שעבר תאונה בגלל תקר באופנוע שלו. הוא התהפך ועף אל הכביש כשהוא נחבט בכל חלקי גופו. בשניות שלפני הנפילה הוא ביקש מהבורא שישאיר אותו בחיים למען המשפחה.
שמעון נפצע פיזית בכתף ובברך הממשיכים לגרום לו כאב ומגבילים אותו בעבודה ובכלל. הוא גם סובל מחלומות חוזרים על התאונה. הוא חולם חלום חוזר בו הוא נמצא בהלוויה שלו ומתעורר בתוך הקבר. כשהוא מתעורר מהחלום הוא נכנס להתקף חרדה שלא מאפשר לו לישון באותו לילה ומשאיר אותו מוטרד, סוער ומותש בימים שאחרי כן.
*
ליאת בחורה בשנות העשרים עברה תאונת דרכים. היא נסעה יחד עם בן זוגה וילדיו. הוא נהג בעת שהיא והילדים ישבו מאחור. מכונית נכנסה בהם מאחור והייתה מכה חזקה מאד. הילד בכה מבהלה. היא הייתה היסטרית. היה לה קשה לצאת מהמכונית.
ליאת מספרת שמאז התאונה היא לא מצליחה לישון ברצף, קשה לה להתרכז. תמונות מהתאונה חוזרות שוב ושוב. היא מרגישה מבולבלת.
*
יעקב הוא גבר בשנות הארבעים שעבר תאונה של התנגשות חזיתית עם רכב אחר. הוא הגיע לטיפול רק שנתיים לאחר התאונה. הוא לא הגיע לטיפול נפשי בשלב מוקדם יותר כי לא קישר בין התאונה לבין מה שקורה לו בחייו מאז.
מאז התאונה שנתו מופרעת. כל סירנה מזעיקה אותו. ריחות של שריפה מקפיצים אותו. תגובתו דומה לתגובת הלם קרב של אנשים אחרי מלחמה. יעקב איבד מיכולת הריכוז שלו, החל לתפקד באופן ירוד בעבודה. הוא לא מעכל את העובדה שחל בו שינוי והתפקוד שלו נפגע. הוא שופט את עצמו בצורה קשה, ובכלל הפך להיות אדם בקורתי מאד, בוטה וקשה.
*
ריקרדו בן הארבעים ושבע נהג ברכב בדרך חזרה מחופשה עם אשתו וילדיו. לפתע נאלץ לבלום בלימת פתע כשמכונית יצאה מצד הדרך מחורשה ולא לשעתה לצפירותיו. לרוע המזל אוטובוס שנסע אחריו פגע בו בחבטה חזקה מאחור.
אף אחד מבני המשפחה לא נפגע אנושות מבחינה פיזית, אבל בעקבות התאונה היה לריקרדו קשה לנהוג. הנהיגה שלו הפכה להיות משימה קשה. כל הזמן הוא היה שרוי במתח ובדריכות והיה מוטרד ממה שיכול לקרות, ופעם עבר ברמזור אדום מחוסר ריכוז.
*
דמיטרי בן השלושים ושבע עבר תאונת דרכים כשמישהו נכנס בו מאחור. הוא היה במכונית עם הילד שלו. התאונה התרחשה לפני חצי שנה. דמיטרי זוכר במיוחד את המכה עצמה. בעצם היו שתי מכות. נכנסו בו מאחור. והוא נכנס במישהו מקדימה. הוא הרגיש מכה ועוד מכה, ואז נעצר. במכה הראשונה שמע בכי. אחר כך, במכה השנייה, התגבר הבכי. הוא ניסה להבליג ולשמור על קור רוח. אחרי המכה יצא מהמכונית. הילד בכה מבהלה.
אין לו מחשבות על התאונה כשהוא ער. אבל הוא מתעורר יותר בשינה ונזכר בתאונה ומרגיש פחד. זה קורה לו גם כל פעם שהוא נוהג. חושש שמא יקרה עוד פעם. בעיקר חושש כשהוא עם הילד. מתחיל לשכוח דברים. בתקופה האחרונה חש עצבנות. אין לו סבלנות. עובד במקום מלחיץ. עכשיו מגיב יותר ללחץ. השינה שלו קלה ויש לו הרבה מחשבות. פוחד לשכוח דברים, ואם לא רושם – הם נעלמים לו.
*
רונית בת התשע עברה תאונת דרכים. בזמן התאונה היא ישבה במושב האחורי של המכונית יחד עם שני אחיה הקטנים. אימה נהגה. המכונית התהפכה על גבה אל תוך תעלה בצד הדרך. רונית גילתה תושייה רבה וחילצה את אחיה הקטנים מהמכונית.
בעקבות האירוע לא הייתה רונית העצמאית ומלאת התושייה מסוגלת להישאר לבד בכל מקום שהוא, ודרשה נוכחות של אחד ההורים בכל מקום בו הייתה. תגובה זו הייתה מנוגדת לגמרי להתנהגותה לפני ובעת התאונה.
*
אישה בשנות הארבעים עברה תאונת דרכים בשעת ערב בדרכה הביתה. רכב פגע ברכבה בדופן הצדדי האחורי מצד שמאל והעיף את רכבה שלושה מסלולים ימינה. היא פונתה באמבולנס. היא אינה זוכרת את רגע הפגיעה אלא רק את הרגע בו גילתה שהיא עפה ימינה ללא שליטה על רכבה ולא הבינה מדוע. באותם רגעים היא חוותה בלבול וחוסר שליטה, מצב לא ברור ובכי בלתי פוסק. כמו כן, סבלה מיידית מכאבים בצוואר ובהמשך מכאבי גב, נימול בזרועות, כאבי ראש, בחילות והקאות. היא חזרה לנהוג, אבל עם חששות וחוסר בטחון. במהלך הזמן מאז מרגישה ירידה במצב הרוח הכללי ותחושות זמניות של דיכאון.
*
גבר בשנות הארבעים פנה לטיפול פסיכולוגי בעקבות תאונת דרכים בה היה מעורב, מאחר שהוא סובל ומוטרד מהפגיעה באדם אחר ומפלשבק של רגעים באירוע התאונה ומצעקותיה של הנפגעת. כשנסע בכביש הופיע רכב שיצא מהצומת. נלחץ. הצליח לברוח ממנו. לא שם לב שיש רכב בצד. לחץ על הברקס. הרכב שהיה קדימה עף קדימה. שמע צעקות/צרחות, "אימא..אימא..אני מתה..אני מתה". ראה אותה "צונחת כמו פרח נובל". בשבועיים הראשונים לא ישן. חלם חלומות זוועתיים. כעבור שבועיים התעייף. היה מותש. אחר כך התחיל לישון יותר מהרגיל. יש לו פחדים בנהיגה. רואה את עצמו פוגע באנשים. שומע את הצעקות שלה. מדבר על זה הרבה. חושב רק על זה. כאילו זה קרה אתמול. לא מצליח להתרכז בדברים כתובים וקשה לחשוב על דברים. יש לו צער גדול שמישהו נפגע בכלל. חושב "אולי יכולתי למנוע את זה".
