מצב של פוסט טראומה מוגדר, כאשר החוויה הטראומטית לא נרגעת כעבור שלושה חודשים. פוסט טראומה מתבטאת בקשיים ובהפרעות בתפקוד האישי, המשפחתי, המקצועי והחברתי. הקשיים עשויים להופיע באחד מהתחומים הללו או בכולם יחד.
לתגובה הפוסט-טראומטית יכולים להיות ביטויים שונים:
חזרה, תלות והצמדות: יש אנשים שחווים את האירוע הטראומטי בצורה חוזרת ומכאיבה באמצעות מחשבות, דימויים ותחושות, בזמן העֵרוּת ובחלומות. תיתכן תגובת מצוקה בזמן חשיפה לדברים המרמזים על האירוע או מזכירים אותו. אצל ילדים יתכן משחק חוזר ונשנה, שבו באים לידי ביטוי היבטים שונים של החוויה הטראומטית, או שהם מפתחים מחדש תלות והיצמדות להורים. ראו מאמר "תגובת נסיגה של ילדים בעקבות טראומה".
הימנעות: אחרים יגיבו בהימנעות והתרחקות מכל מה שעשוי להזכיר את האירוע הטראומטי או יתקשו לזכור היבטים חשובים שלו, או יימנעו מלעבור במקום התאונה או לנהוג בכלל. הימנעות מתבטאת אצל רבים גם בהתנגדות לטיפול רגשי שאמור לעזור להם. כמו שחוששים לגעת בפצע. ראו מאמר "מה כדאי לדעת על טראומה?” על תגובות שונות ללחץ ולאיום.
נתק רגשי: יתכן נתק רגשי המתבטא באיבוד עניין, תחושת ניכור ואדישות כלפי אחרים, קושי להרגיש או להביע רגשות חמים. הסיבה היא לרוב חוסר יכולת להשתחרר מהמצוקה הפנימית ולהתפנות לקשר ולתקשורת עם אחרים.
כעס וזעם: לעתים קרובות סף הגירוי יהיה נמוך ותהיה עוררות יתר, המוצאת ביטוי בהפרעות שינה, עצבנות, התקפי זעם, קשיי ריכוז, חרדה וחשדנות. לעתים תתכן התפרצות זעם כלפי הסובבים ונטייה להרס עצמי.
מדוע זה קורה?
אירועים בעלי מאפיינים טראומטיים מהווים גרייה פסיכולוגית ופיזיולוגית חזקה. המערכת הנפשית – גופנית, אינה מצליחה לעכל את שפע הגירויים החזקים ונכנסת למצב של אי ספיקה. הנפגע חש מוצף, דבר המתבטא בחרדה, אי שקט פנימי ורגישות לכל גירוי נוסף. בתנאים אלה נוטה המערכת להתכווץ, להצטמצם ולהקטין את שטח המגע עם הסביבה. מתרחשת נסיגה לפסיביות, חוסר אונים ותלות. הביטוי החיצוני של ההתכווצות הוא אדישות, חוסר יוזמה וקשיי ריכוז. אלה מכאיבים כשלעצמם אולם הם מהווים מעין שכבת בידוד מההצפה הרגשית והפיזיולוגית.
נוצר מעגל של ניסיונות בלתי מוצלחים לנעול את הטראומה, הצפות על ידי האירוע הטראומטי, ושוב ניסיונות לנעול את הזיכרונות או להתנתק מהם. מעגל זה מהווה את לב התופעה הפוסט-טראומטית. בשלבים מתקדמים עשויה הפריצה למודע להיעלם בעוד ההימנעות והצמצום נותרים כפי שהיו.
